החלטה בתיק בפ"מ 8446-10-12

בפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לס' 57ב לפקודת התעבורה.

הצדדים אינם חלוקים על כך כי ביום 27/10/12 בעקבות שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, החליט קצין המשטרה על השבתה מנהלית של רכב המבקש למשך 30 יום בגין עבירה של נהיגה בשכרות אותה ביצע לכאורה המבקש.

עיינתי בחומר החקירה ומצאתי ראיות לכאורה לכך שהנהג כאמור המבקש עצמו , נעצר על ידי השוטרים לבדיקת אלכוהול, כשל בבדיקת נשיפון, הובל לבדיקת ינשוף לה הסכים, זאת תוך הקפדה על הדרישות המקדימות לבדיקה ואכן בגופו נמדדה כמות אלכוהול גבוהה, ברמה של   385 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף.

המבקש הודה בדיון בפני כי שתה 3 בירות, לשוטרים מסר בשטח גרסה זהה ולפיה שתה 3 בקבוקים של בירה שליש ליטר וזאת במסיבת רווקים.

אציין כי אם למבקש טענות בשל ממש בנוגע  לביצוע העבירה, יוכל להעלותם במסגרת ההליך העיקרי אם וכאשר יבחר לכפור באשמתו.

לסיכום ראיות לכאורה:

אציין כי חומר החקירה מספק ביותר מבחינת ראיות לכאורה.

עפ"י ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית-המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

" (ב)  

1.      הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.

2.      מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה. "

עפ"י ס' 57ב(ג):

"בית-משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב."

המבקש הוא גם הנהג וגם הבעלים של הרכב וההגנה הקבועה בסעיף 57 ב' ב' אינה חלה במקרה זה.

שקלתי היטב את טעוני המבקש שיגרמו לו ולמשפחתו ובמיוחד לאחותו העומדת ימים ספורים טרם חתונתה קשיים רבים בניהול אורח חייהם, וההכנות לחתונה (אם כי אציין מפורשות שלא הוצג כל אישור בנושא), בעקבות השבתת הרכב. אך לעניין זה אציין כי בדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם במתרחש בכבישים.

עוד אציין, כי כיוון שהנהג בפועל הוא בעל הרכב ומתגורר עם בני משפחתו עבורם ביקש להשיב את רכבו,  הרי בהחלט יתכן שבמצב זה השבת הרכב לידי משפחת המבקש, משמעותה השבת הרכב לקרבתו של עובר העבירה עצמו ובכך בבחינת שימת מכשול בפני מי שעלול להיכשל בו - בכל מקרה מוטב תעשה משפחת המבקש באם יעזרו בשירותי תחבורה חליפיים, כגון תחבורה ציבורית.

כך או כך, הפגיעה במבקש בהקשר זה, מוגבלת ל- 30 יום, הינה מידתית וסבירה ביחס לחומרת העבירה ונסיבותיה שאין ספק שמסכנת חיים.

לאור האמור מצאתי החלטת הקצין סבירה.